אוטו שטרן נולד בשנת 1888 בסוראו שהשתייכה אז לגרמניה. כאשר עלו הנאצים לשלטון, היגר שטרן לארצות-הברית, שם המשיך במחקריו. בשנת 1943 זכה אוטו שטרן בפרס נובל לפיזיקה, על ניסוי בקרן מולקולרית, בו נבדק המומנט המגנטי של זרם יונים ונמצא שהוא מתפלג לשני כיוונים בלבד, וזאת בניגוד להשערת הפיזיקה הקלאסית, אשר צפתה התפלגות אחידה.

ניסוי “שטרן-גרלך” אישש את תחזיות מכניקת הקוונטים, אשר היתה אז בחיתוליה, והפגין את מגבלותיה של הפיזיקה הקלאסית.

אוטו שטרן נפטר בשנת 1969.

ג’אורג’ פון-הבשי נולד בשנת 1885 בהונגריה. הוא למד באוניברסיטאות של בודפשט ופרייבורג, וקיבל תואר דוקטור לכימיה בגיל 23. ב-1911 עבר לאוניברסיטת מנצ’סטר שבאנגליה ועסק בחקר איזוטופים. כאשר חזר לבודפשט התמנה לפרופסור, אך פוטר בגלל יהדותו. הוא עבר לדנמרק, למכון נילס בוהר, ובהמשך לשבדיה.

ג’אורג’ פון-הבשי זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1943, “בעבור עבודתו על שימוש באיזוטופים כסמנים במחקר תהליכים כימיים”.

חיבורו על סימון ומיפוי רדיואקטיביים מהווה בסיס לכל שיטת הסימון הרדיואקטיבי – בביולוגיה, במטלורגיה, ברפואה ובכימיה אנליטית. ב-1922 הוא גילה את היסוד הפניום, גילוי אשר אישש את התיאוריה המודרנית בדבר מבנה האטום.

פון-הבשי פיתח את האנליזה באמצעות האצת הנויטרון, והפכה לשיטה המדויקת והחשובה ביותר לבדיקת מידת טהרתם של חומרים.

בשנת 1966 הלך ג’אורג’ פון-הבשי לעולמו.