ברוך בנאסרף נולד בשנת 1920 בקרקס שבוונצואלה. כשהיה בן 5 עבר עם הוריו לפריז, בה חי ולמד עד גמר בית-הספר התיכון. ערב מלחמת העולם השנייה עברו בני משפחת בנאסרף לארצות-הברית, וברוך למד באוניברסיטת קולומביה, ובבית-הספר לרפואה בוירג’יניה.

ברוך בנאסרף, שקיבל אזרחות אמריקנית ב-1943, ונישא לאנט לבית דרייפוס, פליטה מאירופה כמוהו, כותב בספרו האוטוביוגרפי “בן המלאך”: “יש לי תחושת הזדהות עמוקה עם מורשתי התרבותית. אני יהודי ספרדי. אבות אבותי באו מטטואן שבמרוקו. המקצוע המסורתי של משפחתנו – חלפנות – מסביר את שמנו, בן של שרף, חלפן בערבית. אולם אני מעדיף את השורש העברי – בן של מלאך”.

בשנת 1940 זוהה אנטיגן ההשתלה הראשון בעכבר, ותגלית זו הובילה את ברוך בנאסרף לקבלת פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה בשנת 1980, במשותף עם עוד שני אימונולוגים: ז’אן דוסה וג’ורג’ סנל, “על עבודתם בזיהויים ופעולתם של אנטיגני תיאום הרקמות”.

אנטיגני ההשתלה הם מולקולות המופיעות על פני תאים שונים בגוף והם הגורם המעורר תגובה של דחיית שתל על-ידי המערכת החיסונית שלו בגוף. תגלית זו סייעה להתאמת אברי ההשתלה בין תורם למקבל. אולם ברוך בנאסרף חקר את תפקידם של אניטגנים אלה בחיי היום-יום והראה, שגנים של מערכת תיאום הרקמות המרכזית משמשים כעין בקרים ביחסי גומלין של תאי המערכת החיסונית הנחוצים בהגנה העצמית של הגוף.

בנאסרף מצא בחיות מעבדה גנים המכונים – IR, המאפשרים לה ליצור נוגדנים בתגובה לאנטיגנים מסויימים. לאחר גילוי גנים דומים אצל האדם, הוכיחו בנאסרף ועמיתו למחקר, ודוד כץ, כי דרושה זהות בגנים של כדוריות הדם הלבנות לשיתוף פעולה בייצור נוגדנים.

וולטר גילברט נולד ב-1932 בבוסטון שבארצות הברית. בשנת 1980 זכה בפרס נובל לכימיה, במשותף עם פרדריק סנגר, “על תרומתם החשובה לקביעת הרצף של חומצות הגרעין”.

ממצאיו של גילברט פותחים אפשרות לריפוי חולים, באמצעות החדרת גן שאין בו פגם לתוך תאי החולה, כך שיווצר החלבון המתאים.

לורנס קליין נולד בשנת 1920 בארצות הברית. בשנת 1980 זכה בפרס נובל לכלכלה “בעבור בניית מודלים אקונומטריים ויישומם בחקר ובחיזוי תנודות השוק והמדיניות הכלכלית”.

קליין מצדד, בתיאוריה ובמעשה, בשילוב בין התערבות המדינה עם פעולת הרצון החופשי של הפרט.

פול ברג נולד בניו-יורק ב-1926. תרם תרומה מכרעת להבנת תהליכי התורשה, ופתח את עידן ההנדסה הגנטית.

ב-1980 זכה בפרס נובל לכימיה “בעבור מחקריו החשובים בביוכימיה של חומצת הגרעין”, במהלכם הצליח, לראשונה, לחבר דנ”א של שני יצורים שונים.