מדינה בריטניה

אהרון קלוג
כימיה, 1982
בריטניה
אהרון קלוג

אהרון קלוג נולד בשנת 1926 בליטא וגדל בדרום-אפריקה, שם למד לתואר ראשון ושני במדעים. את הדוקטורט שלו בכימיה השלים באוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, וב-1954 החל לעבוד בקולג’ בירקבק בלונדון. משנת 1962 הוא מנהל המעבדה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קיימברידג’.

בשנת 1982 הוענק לאהרון קלוג פרס נובל לכימיה, על “פיתוח שיטות חדשות של מיקרוסקופיה אלקטרונית גבישית ועבור פיענוח המבנה התלת-מימדי של תצמידי חלבונים וחומצות גרעין, אשר להם חשיבות ביולוגית רבה”.

קלוג פיתח את שיטת “שיחזור המבנה”, לפענוח המבנה המרחבי של מולקולות ענק, באמצעות תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרוני. במחקריו ניסה קלוג להבין את הקשר בין דרכי התארגנותן של מולקולות הענק, לבין יכולתן לבצע תפקידים ביולוגיים שונים. בכך הניח יסוד למחקר פורה בתחומים כמו חקר הנגיפים, פיענוח המבנה המרחבי של מולקולת ה – DNA ומבני הכרומוזומים נושאי התורשה.

המספר הגדול של מבנים ביולוגיים שנפתרו בעזרת שיטתו של קלוג הם הוכחה מרשימה לתרומתו המיוחדת למדע.

 

הפך מבנים ביולוגיים זעירים למוחשיים ביותר, בעזרת שיטת המיקרוסקופיה שפיתח
ארנסט צ’יין
רפואה, 1945
בריטניה
ארנסט צ’יין

ארנסט צ’יין נולד בשנת 1906 בברלין. בנערותו שאף להיות פסנתרן, אך התמקד בלימודי הכימיה וזכה לתואר דוקטור בגיל 21. עם עלות הנאצים לשלטון עבר לאנגליה, תחילה לאוניברסיטת קיימברידג’ ואחר-כך לאוקספורד, למחלקתו של הווארד פלורי, שם עסק בחקר המבנה הכימי של הפניצילין.

ב-1945 זכו ארנסט צ’יין, האוורד פלורי ואלכסנדר פלמינג (שנחשב לראשון שזיהה את הפניצילין) בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, “בעבור גילוי הפניצילין ויכולתו לרפא מחלות זיהומיות שונות”.

בעקבות המבחנים הביולוגיים שנעשו לפניצילין, התגלה כי הוא פועל על טווח גדול של חידקים ואינו פוגע באורגניזם עצמו. התברר גם שהוא חומר חזק פי עשרה בהשמדת חיידקים מהסולפה, ששימשה עד אז לטיפול בחיידקים. לאחר הצלחת הניסויים בבעלי-חיים, ולאחר שצ’יין הצליח לשפר את תהליך טיהור החומר, ולהביאו לדרגת נקיון גבוהה ביותר. החלו ב-1941 הניסויים בבני-אדם.

צ’יין ושותפיו תרמו תרומה מכרעת לאנושות, במאבקה נגד המחלות הזיהומיות. את נצחונם ניתן למדוד בהצלת מיליוני חיים.

ארנסט צ’יין הלך לעולמו ב-1979.

ממגלי הפניצילין ושותף בהפיכתו לתרופה מצילת חיים
בריאן ג’וזפסון
פיזיקה, 1973
בריטניה
בריאן ג’וזפסון

בריאן ג’וזפסון נולד בוויילס ב-1940. את הכשרתו הפיזיקלית רכש בטריניטי קולג’, שם התמקד בחקר ‘מוליכות העל’.

בשנת 1973 זכה בריאן ג’וזפסון בפרס נובל לפיזיקה, “בעבור התחזיות התאורטיות של תכונות ה’על זרם’, ובפרט אותן תכונות הידועות כ’אפקט ג’וזפסון'”.

ממובילי חקר מוליכות העל
ברנרד כ”ץ
רפואה, 1970
בריטניה
ברנרד כ”ץ

ברנרד כץ נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1911.

בשנת 1970 קיבל את פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, ביחד עם אולף פון-ויילר ויוליוס אקסלרוד, “בעבור גילוי דרך פעולתם של הנוירוטרנסמיטרים בהעברת פקודות עצביות לשרירי הגוף”.

העמיק את הבנתנו בתחום מנגנון הפעולה של העצבים
הנס בתה
פיזיקה, 1967
בריטניה
הנס בתה

הנס בתה נולד בשנת 1906 בגרמניה. ב-1928 הוסמך לתואר דוקטור לפיזיקה באוניברסיטת מינכן, ובהמשך מונה לפרופסור-עוזר באוניברסיטת טוביננגן. עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, איבד את משרתו והיגר תחילה לאנגליה ואחר-כך לארה”ב, שם עבד כפרופסור לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת קורנל.

בשנת 1967 זכה הנס בתה בפרס נובל לפיזיקה “בעבור תרומתו לתאוריית התגובה הגרעינית, ובמיוחד בעבור תגליותיו באשר לייצור האנרגיה בכוכבים”. בתה הציע פתרון לבעיה שהעסיקה אסטרונומים זמן רב: כיצד נוצרת אנרגיה בשמש ובכוכבים. הוא הציע תהליך בן ששה שלבים של מיזוג גרעיני אטומים שונים, המשחררים אנרגיה עצומה, המוקרנת אלינו באור ובחום המגיעים מהשמש.

במהלך מלחמת העולם השנייה ניהל בתה את הקבוצה העיונית של פרוייקט פיתוח פצצת האטום בלוס-אלאמוס. אך לאחר המלחמה היה מהתומכים המובהקים בפיקוח על הנשק הגרעיני, והתנגד נמרצות לתוכניותיה של ממשלת ארה”ב לפתח נשק הגנתי נגד טילים.

גילה את מקור אנרגיית השמש והכוכבים
הנס קרבס
רפואה, 1953
בריטניה
הנס קרבס

הנס קרבס נולד בהילדסהיים שבגרמניה בשנת 1900. בשנת 1925 קיבל תואר דוקטור לרפואה בהמבורג, ועסק במחקר במכון הקיסרי לביולוגיה בברלין ובפרייבורג. עם עליית הנאצים לשלטון עזב לאנגליה,  לאוניברסיטת קיימברידג’. ב-1935 עבר לאוניברסיטת שפילד, שם חקר את מנגנון הנשימה בתא, ומ-1954 עבד באוניברסיטת אוקספורד.

הנס קרבס זכה בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה בשנת 1953, ביחד עם פריץ ליפמן, על פיענוח מנגנון מעגל חומצת הלימון בתא, הקרוי מאז על שמו – מעגל קרבס.

פיענוח מעגל חומצת הלימון איפשר לביוכימאים להבין חלק חשוב ממנגנון הפיכת המזון בתא לאנרגיה, וגרם לפריצת דרך בחקר תהליך חילוף החומרים בתא.

תגליותיו של הנס קרבס, שהלך לעולמו בשנת 1981, מהוות אבני פינה בביוכימיה המודרנית.

 

פיענח את תהליך הפקת האנרגיה בגופנו
הרולד פינטר
ספרות, 2005
בריטניה
הרולד פינטר

לו אבות אבותיו של הרולד פינטר היו בוחרים, אי שם בסוף המאה ה-19, להגר לארץ-ישראל במקום לאנגליה, שמו של הרולד היה מן הסתם אריה. אריה פינטו. אריה פינטו היה מתגורר בתל אביב או בחיפה, בירושלים או בפתח תקווה.

הוא היה מתגייס לפלמ”ח, מקים את תיאטרון “הסימטה”, חוזר בתשובה, ומייסד שושלת של רבנים-מקובלים.

אבל אבות אבותיו של פינטר, יהודים מזרח אירופאים משושלת ממשפחת פינטו הפורטוגזית, העדיפו את הנימוס האנגלי על פני החוצפה הישראלית. והשאר, כפי שאומרת הקלישאה, היסטוריה.

הרולד פינטר נולד במזרח לונדון ב-1930. כבר כילד גילה כישרונות מגוונים. הוא היה אצן מחונן, שחקן קריקט מבטיח ותלמיד סקרן ששתה בצמא ספרות אנגלית ורוסית.

בשנת 1948 הצטרף לאקדמיה לדרמה של לונדון ושיחק במאות מחזות. במקביל לקריירה כשחקן החל גם לביים ולהופיע בתסכיתים ברדיו ותוכניות טלוויזיה. אבל כישרונו הגדול של פינטר היה כמחזאי. הדיאלוגים החדים, העלילות האבסורדיות והסגנון הייחודי שהוליד פינטר במחזות כמו “מסיבת יומולדת”, “החדר” ו-“בגידה” הותיר את הקהל פעור פה ואילץ את המבקרים להושיט יד לפדחתם ולהוריד את הכובע.

בשנת 2005 קיבלה גאונותו תהודה עולמית עם זכייתו בפרס נובל לספרות. בזאת הצטרף פינטר להיכל התהילה של יוצרי המילה הכתובה- מהגדולים ביותר שידע העם היהודי.

מכס פרוץ
כימיה, 1964
בריטניה
מכס פרוץ

מכס פרוץ נולד בוינה, אוסטריה, בשנת 1914.

בשנת 1962 הוא זכה בפרס נובל לכימיה, במשותף עם ג’ון קנדרו, “בעבור מחקריהם על מבני החלבונים הגלובורלים”, המוגלובין ומיוגלובין.

תרם רבות להבנת המבנה המרחבי של החלבונים
מקס בורן
פיזיקה, 1954
בריטניה
מקס בורן

מקס בורן נולד בגרמניה ב-1882. עם עליית הנאצים לשלטון היגר לבריטניה.

ב-1954 זכה מקס בורן בפרס נובל לפיזיקה “בעבור מחקרו היסודי במכניקת הקוונטים, ובעיקר בעבור הפירוש הסטטיסטי שנתן לפונקציית הגל”.

ב-1970 הלך מקס בורן לעולמו.

ממחוללי מהפכת הקוואנטים בפיזיקה המודרנית
נילס בוהר
פיזיקה, 1922
בריטניה
נילס בוהר

נילס בוהר נולד בשנת 1885 בקופנהגן שבדנמרק. כבר בראשית דרכו כסטודנט לפיזיקה, ב-1907, זכה בוהר הצעיר במדליית זהב מהאקדמיה המלכותית הדנית למדעים, בעבור פרוייקט שהכין לתואר הראשון.

לאחר קבלת הדוקטורט נסע בוהר להשתלמות ומחקר באוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, שם עבד עם ג’וזף תומפסון, מגלה האלקטרונים. אולם הוא התעניין במיוחד במחקריו של ארנסט רת’פורד על מבנה האטום ועבר למנצ’סטר לעבוד עמו.

בשנת 1913 פירסם נילס בוהר את מודל האטום שלו, תיאוריה מהפכנית שהיתה לאבן פינה בפיזיקה של המאה העשרים וזיכתה אותו כעבור 9 שנים בפרס נובל. ב-1916 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קופנהגן וב-1920 הקים את המכון לפיזיקה תיאורטית, שבראשו עמד כל חייו.

נילס בוהר היה אדם חביב ורב-גוני. לצד פעילותו המדעית הקדיש את עצמו לספורט והיה אפילו חבר בנבחרת כדורגל. ב-1943, בזמן הכיבוש הגרמני בדנמרק, הוא הצליח להימלט לשבדיה, משם לבריטניה ומשם לארצות-הברית, שם הוכנס בסוד פרוייקט “מנהטן” לפיתוח וייצור פצצת האטום. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא נאבק להגברת הפיקוח על הנשק הגרעיני, והמשיך במאבק זה עד יומו האחרון. ב-18 בנובמבר 1962 הלך נילס בוהר לעולמו, בקופנהגן, עיר הולדתו.

נילס בוהר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1922, “בעבור תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם”.

מודל מבנה האטום של בוהר שילב את תורת הקוונטים, שהיתה אז בחיתוליה, עם הפיזיקה האטומית. ופתר כמה בעיות חשובות שלא ניתנו לפתרון במונחי הפיזיקה הקלאסית. הוא קבע, כי אלקטרונים מסתובבים סביב לגרעין האטום אך ורק במסלולים מעגליים קבועים ומותרים. כל אחד ממסלולים אלה הוא בעל אנרגיה מוגדרת המאפיינת אותו. האלקטרונים אינם פולטים אנרגיה בזמן סיבובם, אולם כאשר הם קופצים ממסלול בעל אנרגיה גבוהה למסלול בעל אנרגיה נמוכה, הם פולטים את הפרש האנרגיה בצורת קרינה.

בוהר הצליח להסביר את אורכי הגל של הקווים, הספקטרום, במונחים של שינוי רמות האנרגיה של האלקטרון. רעיון זה תאם את תורת הקוונטים, אשר גורסת כי קרינה נפלטת או נבלעת במנות אנרגיה בדידות בלתי רציפות הנקראות קוונטים.

פיתח מודל אטום המשמש כאבן פינה לפיזיקה של המאה העשרים
סזאר מילשטיין
רפואה, 1984
בריטניה
סזאר מילשטיין

סזאר מילשטיין נולד בשנת 1927 בארגנטינה. הוא למד באוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1960. בשנת 1984 הוענק לסזאר מילשטיין פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, על פיתוח שיטה מהפכנית ליצירת נוגדנים חד-שבטיים.

הנוגדנים, המיוצרים על-ידי תאי מערכת החיסון – הלימפוציטים – משמשים את הרפואה ככלים לאיבחון מחלות וטיפול בהן. עם זאת, קיים קושי בהפקת סוג מסויים של נוגדן מתמצית לימפוציטים, משום שתמציות אלו מכילות ערב רב של תאים ונוגדנים מסוגים שונים. בנוסף, לא ניתן היה לגדל במבודד לימפוציט המייצר נוגדן ספציפי בתרבית מלאכותית.

מילשטיין הכליא לימפוציט עם תא סרטני, המצטיין בכך שהוא מתרבה ללא הרף, ולפיכך ניתן לגדלו בתרבית. כעת היה ניתן לבודד את ה”היברידומה” – בן הכלאיים שהתקבל, להניח לו להתרבות ללא הפסקה, ולייצר את הנוגדן הנדרש בכמויות הרצויות.

הישגיו של סזאר מילשטיין פתחו בפני הרפואה דרכים לטיפולים חדשניים במחלת שונות, ביניהן מחלת הסרטן.

 

פיתח שיטה חדשנית לייצור המוני של נוגדנים
12
חפשו לפי שם, אזור או שנת זכייה, או הזינו טקסט חופשי לחיפוש:
חיפוש לפי טקסט חופשי
יש להקליד מילת חיפוש בת שתי אותיות לפחות

חיפוש לפי קטגוריות

  • כימיה
  • כלכלה
  • ספרות
  • פיזיקה
  • רפואה
  • שלום

בחרו את האות שבה מתחיל שם הזוכה

  • א
  • ב
  • ג
  • ד
  • ה
  • ו
  • ז
  • ח
  • ט
  • י
  • כ
  • ל
  • מ
  • נ
  • ס
  • ע
  • פ
  • צ
  • ק
  • ר
  • ש
  • ת

תוצאות חיפוש

לא נמצאו תוצאות חיפוש

חיפוש לפי אזור על גבי מפה
לחצו להצגת האזור
יש לבחור אזור מהרשימה

תוצאות חיפוש

לא נמצאו תוצאות חיפוש

חיפוש לפי שנים
1905
2019

לא נמצאו תוצאות חיפוש