מדינה שוויץ

אלברט איינשטיין
פיזיקה, 1921
שווייץ
אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים בכל הזמנים, נולד בשנת 1879 בעיר אולם שבגרמניה. הוא למד במינכן ואחר-כך בציריך שבשווייץ, שם קיבל, ב-1905, את התואר דוקטור.

משנת 1909 הוא לימד והשתתף במחקר מדעי במוסדות אקדמאיים שונים ברחבי אירופה. ב-1915 הוא מונה לראש המכון לפיסיקה בברלין.

ב-1921 הוא קיבל את פרס נובל לפיזיקה. עם עליית היטלר לשלטון עזב אינשטיין את אירופה לצמיתות והתיישב בארצות-הברית עם אשתו השנייה. שם שימש עד למותו בשנת 1955 (בגיל 76) כפרופסור במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת פרינסטון.

אלברט איינשטיין תרם תרומה מכרעת לקידום הפיסיקה המודרנית. בשנת 1905, בגיל 26, עוד בהיותו פקיד במשרד הפטנטים בברן, הוא פירסם כמה מאמרים חשובים. למשל – ניתוח מתמטי של “תנועת בראון”, תנועת החלקיקים שבנוזל ובגז, שאיפשר לחשב את גודלן של המולקולות.

ההסבר שלו על התוצא הפוטו-אלקטרי, המבוסס על המבנה החלקיקי של האור, מחקר אשר עתיד לזכת אותו בפרס נובל, היווה צעד חשוב בפיתוח תורת הקוונטים. אותה תורה, אשר באופן פרדוקסלי איינשטיין סרב לקבל עד סוף חייו. כפי שנהג לומר: “אלוהים אינו משחק בקוביות עם העולם”.

אולם בעיקר הוא קבע את הקשר שבין אנרגיה, מסת החומר ומהירות האור, על-פי המשוואה המפורסמת שלו, ובניגוד לחוק המקובל של שימור המסה. תורת היחסות הפרטית שלו מראה, שבמהירות הקרובה למהירות האור, מרחב – זמן – מסה – ואנרגיה, אינם אלא צורות שונות של אותה מציאות.

ב-1916 הוא מרחיב את את תורתו לתורת היחסות המוכללת, המוסיפה את השפעת כוח הכובד, דבר שאושש מדעית בתצפיות על ליקוי החמה ב – 1919.

מי היה איינשטיין האדם? אדם חביב וצנוע, אשר אהב טיולים בטבע. תחביבו העיקרי היה נגינה בכינור.

על אף דעותיו הפציפיסטיות, הוא הזהיר את הנשיא רוזוולט מפני הסכנה שבמונופול גרעיני גרמני. סכנה אשר הביאה את ממשלת ארצות-הברית להחלטה על פיתוח פצצת האטום. בתום המלחמה, ובעקבות תוצאות השלכת הפצצה על יפן הצטרף איינשטיין לקריאה להימנע מהמשך פיתוחו של הנשק הגרעיני.

איינשטיין היה יהודי גא, ומ-1920 התגייס למען הציונות, ובעיקר למען האוניברסיטה העברית בירושלים, כמו למשל בסרט זה. על אף הפצרותיו של דוד בן-גוריון, אייינשטיין סרב להבחר לנשיא מדינת-ישראל. אילו הסכים, היה זה מפתיע.

אבי הפיזיקה המודרנית
ג’ק שטיינברגר
פיזיקה, 1988
שווייץ
ג’ק שטיינברגר

ג’ק שטיינברגר נולד ב-1921 בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון הצליחו הוריו למלט אותו לארה”ב. הוא למד תחילה הנדסה וכימיה ורק עם סיום מלחמת העולם השנייה החליט להתמקד בלימודי הפיזיקה. ב-1948 הוענק לו תואר דוקטור באוניברסיטת שיקגו, וב-1950 הצטרף כחוקר לאוניברסיטת קולומביה.

ג’ק שטיינברגר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1988, במשותף עם ליאון לדרמן ומלווין שוורץ “בעבור שיטת קרן הנטרינים והדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים, דרך גילוי הנטרינו המיואוני”.

המודל המקובל בפיזיקת החלקיקים מחלק את החלקיקים האלמנטרים לשתי משפחות עיקריות: קורקים ולפטונים. עד סוף שנות ה-50 היה ידוע לפיזיקאים על שלושה לפטונים שונים: האלקטרון, המיואון והנטרינו. הנטרינים נוצרים מאלקטרונים ומיואונים ויכולים להפוך חזרה לאלקטרונים ומיואונים.

לקראת שנות ה-1960 העלו הפיזיקאים השערה בדבר קיומם של שני סוגי נטרינו שונים, האחד נוצר מאלקטרון והאחר נוצר ממיואון. אולם הם התקשו לערוך אבחנה תצפיתית בין שני הסוגים.

ב-1961 ביצעו לדרמן, שטיינברגר ושוורץ את הניסוי בנטרינים שזיכה אותם בפרס נובל. הם מצאו פתרון לבעיית האיבחון בהשתמשם בקרן של נטרינים, שנוצרה על-ידי התנגשויות של חלקיקים בתוך מאיץ חלקיקים. הנטרינים בקרן נוצרים ממואונים, ובניסוי הוכח שהם הופכים חזרה למיואונים בלבד. העובדה שאף נטרינו לא הפך לאלקטרון הוכיחה שזהו חלקיק שונה מהנטרינו הנוצר מאלקטרון.

לאבחנה בין נטרינו אלקטרוני לנטרינו מיואוני חשיבות תיאורטית רבה. כיום מקובל לראות באלקטרון ובנטרינו האלקטרוני דובלט, כלומר צמד אחד של שני לפטונים השייך לדור אחד של חלקיקים. ובמיואון ובנטרינו המיואוני דובלט שני, השייך לדור שני של חלקיקים.

גילה את קיומו של הנטרון המיואוני
טדיאוש רייכשטיין
רפואה, 1950
שווייץ
טדיאוש רייכשטיין

טדיאוש רייכשטיין נולד בפולין בשנת 1897. בהיותו בן 11 עקרה משפחתו לשווייץ, שם למד כימיה, וב-1934 נתמנה פרופסור לכימיה אורגנית. ב-1938 הצטרף לאוניברסיטת בזל כראש המכון הפרמקולוגי. ב-1946 עמד בראש המעבדות לכימיה אורגנית.

בשנת 1950 הוענק לטדיאוש רייכשטיין פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, ביחד עם אדוארד קנדל ופיליפ הנץ’, “על גילוי ההורמונים של יתרת הכליה, מציאת המבנה הכימי שלהם וחשיפת השפעותיהם הביולוגיות. הורמונים אלה משפיעים על חילוף החומרים והם הכרחיים לתיפקוד הגוף.

רייכשטיין בודד ואיפיין כ-30 סטרואידים שונים, אשר החשוב שבהם היה, כאמור, הקורטיזון. בעקבות מימצאיו החלו לייצר קורטיזון ולהשתמש בו להקלת סבלם של חולים בדלקת פרקים, ומאוחר יותר גם חולי דלקת ריאות, שחפת, אסטמה ועוד מחלות.

 

 

בודד לראשונה את הקורטיזון
חפשו לפי שם, אזור או שנת זכייה, או הזינו טקסט חופשי לחיפוש:
חיפוש לפי טקסט חופשי
יש להקליד מילת חיפוש בת שתי אותיות לפחות

חיפוש לפי קטגוריות

  • כימיה
  • כלכלה
  • ספרות
  • פיזיקה
  • רפואה
  • שלום

בחרו את האות שבה מתחיל שם הזוכה

  • א
  • ב
  • ג
  • ד
  • ה
  • ו
  • ז
  • ח
  • ט
  • י
  • כ
  • ל
  • מ
  • נ
  • ס
  • ע
  • פ
  • צ
  • ק
  • ר
  • ש
  • ת

תוצאות חיפוש

לא נמצאו תוצאות חיפוש

חיפוש לפי אזור על גבי מפה
לחצו להצגת האזור
יש לבחור אזור מהרשימה

תוצאות חיפוש

לא נמצאו תוצאות חיפוש

חיפוש לפי שנים
1905
2024

לא נמצאו תוצאות חיפוש