מרשל נירנברג נולד בניו-יורק בשנת 1927. בשל בריאותו הרופפת עברה משפחתו לפלורידה, ובהתבגרו למד נירנברג ביולוגיה באוניברסיטת פלורידה, וקיבל תואר דוקטור בביוכימיה באוניברסיטת מישיגן ב- 1957. משנת 1960 פעל במסגרת המכונים הלאומיים לבריאות.

בשנת 1968 זכה מרשל נירנברג בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, “בעבור פירוש הקוד הגנטי והבהרת תפקידו בייצור החלבונים”.

נירנברג חקר את הסברה שהרנ”א הוא האחראי לבניית חלבונים מחומצות אמינו, ובניסוי שערך ב-1961 ברנ”א סינתטי אכן הצליח לייצר חלבון מסויים. בעקבות תגלית חלוצית זו, גילה כי הקוד הגנטי מבוסס על 4 “אותיות” הקרויות נוקליאוטידים. אותיות אלו מצטרפות לקודון – מלה בת שלוש אותיות, שמשמעה חומצת אמינו מסויימת המצטרפת אל החלבון הנבנה.

בעבודה מפרכת הצליח נירנברג לפענח את ה”מילים” המתארות את כל 20 חומצות האמינו, ובכך העניק למדע שפה חדשה להבנת סודות החיים.

רנה קסן נולד בבאיון שבצרפת בשנת 1887. ב-1914 הוסמך לדוקטור במדעי המדינה, הכלכלה והמשפט. באותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. קסן, אשר נפצע פציעה חמורה בשדה הקרב, הפיק מסבלו האישי לקח כלל-אנושי והקדיש את חייו לפעילות למען הזולת.

בנוסף לפועלו לרווחת נכי המלחמה והיתומים, ייצג קסן את צרפת במוסדות בין-לאומיים: בתחילה בחבר הלאומים, ומאוחר יותר באו”ם. במלחמת העולם השנייה הצטרף קסן לממשלתו הגולה של דה-גול, וניהל בשמה משא ומתן להסדרת מעמדה של “צרפת החופשית”. לנוכח זוועות מלחמת העולם השנייה, העמיד קסן את ידיעותיו המשפטיות לרשות “ועדת האו”ם לזכויות האדם”. תרומתו הגדולה היא בניסוח רוב סעיפי “ההצהרה האוניברסלית לזכויות האדם”.

בשנת 1968 הוענק לרנה קסן פרס נובל לשלום, בעבור מאבקו הבלתי נלאה נגד הדיכוי והאי צדק בעולם.

קסן פעל גם בשרות בני עמו: הוא כיהן כנשיא הארגון “כל ישראל חברים” ועזר לשקם קהילות יהודיות ברחבי העולם.

רנה קסן נפטר בשנת 1976 והוא בן 89.